מהי תפילה

התפילה

התפילה היא אחד מן הביטויים העיקריים של האמונה בה’, תפילה היא מעין שיחה אישית בין האדם לבוראו, בה הוא פונה אליו, מודה לו על הטוב ומבקש פתרון לכל צרותיו ובעיותיו.

רוב האנשים מרגישים צורך להתפלל לה’ רק כאשר שגרת חייהם נפגעת. למשל, כשאדם נהיה חולה וכאביו גוברים, והוא מבין שכל הרופאים שבעולם אינם יכולים להבטיח את בריאותו והרגשתו הטובה, ורק הקב"ה שבידו נפש כל חי יכול לרפא אותו ולהעניק לו חיים טובים וארוכים, הוא מתפלל מעומק ליבו אל ה’ שירפא אותו.

כך בכל פעם שמתרגשת על האדם צרה, פרנסתו נפגעת, או חבריו הטובים מפנים לו עורף הוא פונה אל ה’, שיעזור לו ויושיע אותו. אבל כששגרת החיים מתנהלת כסדרה, לרוב האנשים אין תחושה של חסרון, והם אינם מרגישים צורך לפנות אל ה’ בתפילה.

תפילותיהם של האבות והנביאים:
כל פעם שהאבות והנביאים נצרכו לעזרה, היו פונים אל ה’ בתפילה.
אברהם אבינו עמד בתפילה והתחנן על סדום שלא תחרב, יצחק אבינו ורבקה אמנו שייחלו לילד, העתירו אל ה’ בתפילה, תפילתם התקבלה, הם נפקדו, ונולדו להם התאומים יעקב ועשו (בראשית כה). יעקב אבינו התפלל לה’ שיצילו מיד אחיו עשו שבא כנגדו עם ארבע מאות לוחמים, נענה וניצל (בראשית לב). אחר חטא העגל, כעס ה’ על עם ישראל, ומשה רבנו הרבה בתפילות עד ש"ניחם ה’ על הרעה אשר דיבר לעשות לעמו" (שמות לב), ה’ חזר בו מכוונתו להעניש את עם ישראל. דוד מלך ישראל היה מרבה מאוד בתפילות אל ה’, ותפילותיו מרוכזות בספר תהלים. בכל סיפורי התורה אנו רואים את כוחה העצום של התפילה.

פעולתה של התפילה:
הקב"ה קבע חוק בבריאה, שבהתעוררות שלנו מלמטה להתקרב אליו ולבקש ממנו ברכה, יתעורר הוא מלמעלה להשפיע עלינו טוב. כלומר, גם כאשר מגיע לאדם שה’ ישפיע עליו טובה, לפעמים היא מתעכבת עד אשר האדם ירגיש את מצוקתו ויתפלל מעמקי ליבו לה’.
ישנם שני סוגי תפילות, האחד לקיומו התמידי של העולם. כי אם לא הייתה תפילה בעולם, היה העולם מפסיק להתקיים, תפילה זו היא כקרבן התמיד, שבזכותו מתקיימים השמיים והארץ. הסוג השני הוא תפילה על דברים מסוימים, כגון שהתרחשה איזו צרה ומבקשים להינצל ממנה, או כדי לזכות בתוספת ברכה.
כל תפילה פועלת ומשפיעה. אמר רבי חנינא: "כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם" (ברכות לב, ב). אלא שלפעמים השפעתה מידית, ולפעמים לטווח ארוך, לפעמים היא נענית לגמרי, ולפעמים באופן חלקי.

אמר רבי אלעזר: רצונך לידע כוחה של תפלה – אם אינה עושה כולה, חציה היא עושה", כלומר שגם אם התפילה אינה נענית לגמרי, לפחות חצי מהבקשה מתקבלת. הקב"ה הוא היודע כיצד לסייע לאדם, ולעיתים, מסיבות שונות, הצרה היא לטובתו, ולכן אין ה’ מקבל את תפילתו. אך למרות זאת מועילה לו התפילה ותוצאותיה יתגלו באופן אחר.
גם לגדולי הצדיקים, שבדרך כלל תפילותיהם התקבלו, היו מקרים שתפילתם לא נענתה. כשחטאו ישראל בחטא העגל ובחטא המרגלים, וה’ רצה לכלותם, עמד משה רבנו בתפילה, עד שה’ סלח לישראל. וכשבא להתחנן על עצמו, שיזכה להיכנס לארץ ישראל, אמר לו הקב"ה: "רב לך, אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה" (דברים ג, כו), ה’ לא קיבל את תפילתו ומשה לא נכנס לארץ ישראל.
אדם צריך להתאמץ מאוד בתפילתו, ולא לחשוב שאם הוא מתפלל חייב הקב"ה למלא את מבוקשו, אלא להמשיך להתפלל, ולדעת שהקב"ה שומע את תפילתו, ובוודאי תפילתו פועלת לטובה, אלא שאין אנו יודעים איך וכיצד.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים. בלוג זה הינו יוזמה אישית של הכותב ואיננו קשור בשום דרך לעמותת יד לאחים. הבלוג הוקם מתוך כוונה לתת חשיפה מתאימה לפעילותם של יד לאחים ולשמש כמקור מידע בנושאי יהדות שונים.

יד לאחים פועל כבר 60 שנה לשמירה על שלימות עם ישראל.

ארגון יד לאחים נלחם בהתבוללות ובמיסיון והכתות הגובים נפשות רבות מעם ישראל

לקריאה על פעילות ארגון יד לאחים, היכנסו לאתר האינטרנט: http://www.yadleachim.co.il/