רק עוד בלוג ב בלוג אישי בפוג די
Random header image... Refresh for more!

קטגוריות — קהילות יהודיות

יהדות קווקז (מאת: מתנדב יד לאחים, ירון לוי)

כתב: ירון לוי, מתנדב יד לאחים.

יהודי קווקז, המכונים גם יהודי הערים, חיו עד למלחמת העולם השניה בעיקר בצפון ובמזרח הקווקז, במדינות כמו אזרבייג’ן, צ’צ’ניה ודאגסטן. היהודים הקווקזים מכונים בשפתם בשם "ג’והור"- יהודי וגם לשונם נקראת "ג’והורי"- שפרושו יהודית.

על פי המסורת יהודי קווקז, הם שרידים של אחת ממשפחות שבט בנימין, שנאלצו לצאת מארץ ישראל עוד לפני חורבן הבית. יש הטוענים שהם מעשרת השבטים שהוגלו לפני החורבן על ידי האשורים.

יהודי ההרים חיים באזור הקווקז כבר משנת 772 לפני הספירה, מתקופת שלמנאסר החמישי או סרגון השני מלכי אשור. ככל הנראה יהודי הקווקז ושכניהם הקרובים, הטטים, הגיעו לאזור הקווקז מאזור דרום איראן של היום, מה שהיה באותם הימים חלק מהאימפריה הבבלית או הפרסית, באזור דאגסטן של היום.

לאורך אלפי השנים היהודים ההרריים חיו כמיעוט בתוך עמים מוסלמים, אך שמרו על ייחודם ועל קשר עמוק עם היהדות. כמו יהודי בוכרה וגאורגיה, הקפידו במשך כל אלפי שנות שהותם בניכר על נישואים עם יהודים בלבד, חופה וקידושין, שחיטה יהודית, כשרות, ברית מילה ושמירת חגים ומועדים. הם אנשים חמים מאד ומפורסמים בהכנסת האורחים שלהם. שפתם היא שפה יהודית מעורבת בפרסית, כורדית וטורקית.

במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 עבדו יהודי קווקז בעיקר בחקלאות ובמסחר.

עד לפני שנות ה-70 ישבו רובם של יהודי ההרים באזור דאגסטן, קייטאג ,טארקי ומאגאראמקנט (שלושה יישובים), וכן בדרבנט ומחצ’קלה ובמספר כפרים באזרבייג’ן, בהגירה הגדולה שבין שנות ה-70 לשנות ה-90 היגרו רוב יהודי ההרים למדינת ישראל אך חלק היגרו לארצות הברית או למוסקבה.

ראשוני העולים מיהדות קווקז הגיעו לארץ כבר באמצע המאה התשע עשרה. בשנות השבעים והתשעים של המאה העשרים הגיעו העליות מן הקווקז. הקווקזים הקימו בארץ מספר ישובים, וביניהם את המושבה "באר יעקב", העלייה הגדולה מן הקווקז בשנות השבעים של המאה ה־20 הולידה גם היא יישוב. ב1981 הוקם בהרים שמעל ואדי ערה היישוב חיננית, ובו שבעים משפחות. גל העלייה הגדול של שנות התשעים הביא עולים רבים, ובסוף שנות התשעים מנתה העדה הקווקזית בישראל כ80,000- נפש. אנשי העליות החדשות מפוזרים במקומות רבים ברחבי הארץ עם ריכוזים גדולים בעכו, באזור השרון – אור-עקיבא, חדרה, ופרדס-חנה, ובערי הדרום – באר-שבע, אופקים ושדרות.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, ארגון יד לאחים פועל לשמירה על השלימות הרוחנית של עם ישראל כבר 61 שנה. יד לאחים נאבק במיסיון ובכתות הגובים נפשות תמימות רבות מעמינו ומושיט יד לעזרה וחילוץ נשים יהודיות וילדיהן מכפרים ערביים ומקשרים עם בני מיעוטים.

דצמבר 22, 2011   אין תגובות

יהדות יפן (מאת ירון לוי, יד לאחים)

 

כתב: ירון לוי, מתנדב בארגון יד לאחים.

הקהילה היהודית בשנחאי נוסדה בשנת 1844, כאשר נפתחו שערי יפן בפני מהגרים מהמערב, ביניהם היו גם יהודים. בני הקהילה הראשונים ביפן היו בעיקר מיהדות סין השכנה, שנגחאי והונג קונג. עד לסוף המאה ה-19 עברו ליפן עשרות יהודים, ובשנת 1870 היו בעיר יוקוהמה כ-50 משפחות יהודיות. קהילות יהודיות נוצרו גם בקובה ובנגסאקי. בנגסאקי זו הייתה הקהילה הגדולה ביותר ובה הוקם בית הכנסת היהודי הראשון בתחומי יפן.

ב-1862 הייתה קהילה יהודית קטנה בשנחאי, בשנה זו נרכשה חלקת בית קברות לצורכי הקהילה. בית הקברות זה נותר בשימוש עד לשנת 1919 והיה העדות היחידה לקיומה של הקהילה היהודית בימיה הראשונים. ב-1887 קמה הקהילה היהודית באופן רשמי כשחבריה התכנסו בבית כנסת חדש בשם "בית אל". בראשית המאה, יהדות שנחאי שהורכבה בעיקר מיהודי עירק והודו שנקראה בשנחאי "הקהילה הספרדית".

בתחילת המאה ה20 החלו להגיע לשנחאי יהודים אשכנזים מסיביר, מנצ’וריה וצפון סין.האשכנזים הגיעו מהאימפריה הרוסית, דיברו רוסית, סבלו מרדיפות והוגדרו כאנשים ללא אזרחות.

בשנת 1923 התרחשה רעידת אדמה חזקה בעיר יוקוהמה, והקהילה היהודית עברה לעיר קובה, שבה גרו בשנות ה-20 כ-1,000 יהודים.

סניף "בני ברית" בשנחאי נפתח רשמית ב-1928 והיה מעמודי התווך של הקהילה היהודית. הסניף הפעיל את בית החולים היהודי, שקיבלו שירותים רפואיים בחינם.

בשנת 1931 נכבשה מנצ’וריה בידי יפן, ו13.000 יהודי חרבין שהתגוררו בה, עברו לשלטון היפני,. במלחמת העולם השנייה לא מסרה יפן את יהודי יפן ומנצ’וריה לידי גרמניה, למרות ששיתפה אתה פעולה. במהלך המלחמה נמלטו יהודים רבים מאירופה לסין ויפן, דרך סיביר. בין מקבלי התואר חסידי אומות העולם אחרי המלחמה, היה השגריר היפני בליטא, צ’יאונה סוגיהארה, שהציל חלק מיהודי ליטא בכך שנתן להם אשרות יציאה מליטא לפני שפגעו בהם הליטאים והגרמנים.

ב-13 באוגוסט 1937 השתלטו היפנים על העיר. בימיה הראשונים של מלחמת סין-יפן נהרגו כמעט 4,000 בני אדם בהתקפות אוויריות על רחובות שנחאי, ביניהם גם כמה יהודים.

באותם ימים התרחש מעשה גבורה שעתיד היה להדהד בתולדות הקהילה היהודית: כשנפוצה הידיעה על אש בהונגקיו, שלושה גברים צעירים ששרתו בגדוד המתנדבים נסעו יחדיו להציל את ספרי התורה מבית הכנסת "אוהל משה"- היכל קטן של הקהילה האשכנזית. הם שבו ללא פגע, אך בקסדות פגועות- עדות ליריות שנורו עליהם בדרך.

ב-1938, לאחר ששככו פעולות האיבה בקרבת שנחאי והעיר כולה ספגה מהלומה כלכלית קשה, החלו להגיע לעיר ראשוני הפליטים הגרמנים והאוסטרים מאירופה.

מאז שנת 1933, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה והצהרותיהם האנטישמיות, הזדהו יהודי שנחאי עם הרדיפות הבלתי-פוסקות של יהודי אירופה. הם לא ידעו כי לא רחוק היום בו יקראו לתמוך באחיהם ושנחאי תהיה להם לעיר מקלט.

במהלך שנות שלטונו של היטלר, מספר מצומצם בלבד של יהודים אמידים עזבו את הרייך- ביניהם כמה פיזיקאים ורופאי שיניים שעשו דרכם לשנחאי, תוך שהם נהנים מהתנאים הכלכליים ומבססים עצמם בעיר בהצלחה.

בחיפושם אחר מקלט וחוף מבטחים, גילתה המנהיגות היהודית שמדינות רבות סגרו את גבולותיהן בפני פליטים יהודים, בשלב זה שנחאי- המטרופולין המזרחי, החלה להצטייר כבית-מקלט חדש ליהודים. בעקבות מלחמת סין-יפן לא היה בשנחאי פיקוח הדוק על ההגירה, לכן הכניסה אליה הייתה קלה.

ב-7 בדצמבר 1941 תקפו היפנים בפרל הארבור ובכך התחילו את המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט. מחנות שבויים לאזרחי בעלות הברית הוקמו ואמריקאים רבים איבדו את חייהם בהרג ברוטאלי. למרות זאת, היהודים הרוסים לא נפגעו, עקב היותם מוגדרים ל"חסרי אזרחות".

עם פרוץ המלחמה בין יפן לארצות הברית עזבו אותה רוב יהודי המדינה ועברו לארצות הברית או לסין. כיום יש ביפן כ-1000 יהודים, רובם בטוקיו ומיעוטם בקובה, ובשתיהן קיים בית כנסת פעיל עד היום.

כיום, ישנה קהילה יהודית חדשה בשנחאי שמונה בין כ2000 איש, המורכבת מארגונים ואנשי עסקים אמריקאים ואירופאים. תפילות נערכות במועדים וחגים יהודים וחיי החברה פורחים שוב.

יש לציין לטובה את העם הסיני על שמעולם לא גילה אנטישמיות כלפי הקהילה.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, יד לאחים עוסק בשמירה על שלימותו הרוחנית של העם היהודי, יד לאחים מושיט יד לעזרה ליהודים שנפלו שבי בידיהם של המיסיון והכתות ומחזיר אותם לחיקו של עם ישראל.

.

דצמבר 22, 2011   אין תגובות

ירון לוי, מתנדב יד לאחים על יהדות גיאורגיה

כתב: ירון לוי, מתנדב ביד לאחים.

קהילת יהודי גיאורגיה, היא קהילה עתיקת יומין, יש הסבורים שראשיתה בימי חורבן בית המקדש הראשון, והגיאורגים הם צאצאי היהודים ממלכת יהודה, אשר גורשו מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר מלך בבל.

עד המאה ה19 כונו היהודים הגיאורגיים בשם "אוריה", אך אז תפס את מקומו, הכינוי "איבראילי"- עברי והכינוי "אוריה" הפך לשם גנאי ליהודים.

בימי קדם ובימי הביניים קיימו יהודי גאורגיה קשרים עם יהודי ארץ ישראל ועם יהודי בבל. הם קיבלו הנחיות מראש הגולה בבגדד בענייני דת. על פי הנחיות אלה קבעו מנהיגי יהדות גאורגיה את מחזור החיים, את מחזור השנה ואת נוסח תפילותיהם. אך במשך הדורות, כבר בתקופה הקדומה, נוספו שלל מנהגים במסורת המקום, כך שעדת יהודי גיאורגיה הפכה להיות עדה עצמאית בעלת מסורת ייחודית ומנהגים עתיקים, משל עצמה.

פקודת הסנאט משנת 1825 אסרה על ההתיישבות היהודים בקווקז, ו"התקנות בדבר היהודים", בשנת 1827, שהוציא משרד הפנים הרוסי, היו צו גירוש ליהודים המקומיים וליהודים הזרים. התערבותם המהירה של השלטונות המקומיים מנעה את גירושם של היהודים המקומיים. משנת 1835 הוצאה גאורגיה מכלל השטחים המותרים להתיישבות יהודים. אולם השלטונות המקומיים התנגדו לגירוש היהודים וטענו כי חלק ניכר מהם עוסקים בחקלאות ומסחר וחלקם צמיתים.

בשנת 1852 חזרו השלטונות והתירו התיישבות יהודים רוסים בגאורגיה, תוך הגבלות רבות, ומאז חל גידול מתמיד במספרם.

ההתפתחות הכלכלית של גאורגיה במחצית השנייה של המאה ה-19 השפיעה גם על מצב היהודים. סלילת דרכים ומסילות, פיתוח נמלים בים השחור ופיתוח החקלאות והתעשייה הביאו עמם תנופת מסחר והעלו גם את המעמד של סוחרים בקרב היהודים, שעסקו בסחר בין חלקי הארץ השונים וחדרו גם לסחר הבינלאומי. התפתחויות אלו הביאו לשינויים רבים, קהילות שלמות עקרו מהכפרים לערים. קהילות יהודיות חדשות נוסדו בערים השונות. בטביליסי, בירת גיאורגיה, שבה היו בתחילת המאה רק יהודים מעטים, הלך מספרם וגדל. היהודים הגאורגים חיו בדרך כלל בנפרד משכניהם, ברובע היהודי שבכל עיר או כפר, שנקרא "שכונת היהודים" ושם היו גם מוסדות הקהילה ומבניה.

בשנת 1863 החלו יהודים מגאורגיה לעלות לארץ ישראל, ובשנת 1914 היו בארץ כ-500 עולים מגאורגיה שכונו "גורג’ים", הם התגוררו בעיקר בירושלים.

קבוצה נוספת של יהודים הובאה בשנת 1929 על ידי פקידי הברון רוטשילד, שרכש את אדמות היישוב בנימינה והביא בין היתר גם משפחות של יהודים יוצאי גאורגיה כדי לסייע בחקלאות.

בשנת 1924, בעקבות מרד אנטי-רוסי ואנטי-סובייטי בגאורגיה שדוכא, והידרדרות המצב הכלכלי שבאה בעקבותיו. יחס השלטונות ליהודים הפך לעוין. פעילות ציונית נאסרה, תלמודי תורה נסגרו, והשפה העברית נעלמה עם השנים כמקצוע בבית הספר. למרות ניסיונותיו הרבים של המשטר הסובייטי להרוס את הקהילה היהודית בגיאורגיה, פעולותיו לא צלחו והקהילה נשארה איתנה.

לבני הקהילה היהודית בגיאורגיה, היה חלום עתיק יומין, לעלות לארץ הקודש. לאחר מלחמת ששת הימים, ביקשו יהודים רבים מגיאורגיה לעלות לארץ, אך השלטונות הסובייטים סירבו. ב1969 שלחו 18 משפחות מכתב לוועדה לזכויות האדם של האו"ם, בתביעה להגר לישראל , ממשלת ישראל הצטרפה גם היא למערכה, להתיר את עלייתם של יהודי ברית המועצות לישראל.

ב1971, קבוצה של יהודים גאורגים קיימו שביתת רעב בחזית בית הדואר במוסקבה. מאבקם של יהודי גאורגיה הוביל לשינוי היסטורי בעמדת השלטונות הסובייטים, ובמהלך שנות ה-70 החלה עלייה מסיבית לישראל. כ-30,000 יהודים גאורגים עלו לישראל, וחלקם למדינות אחרות. בשנת 1991 הכריזה גאורגיה על עצמאותה. מאז עלו לישראל כמה אלפי יהודים גאורגים.

בתחילת המאה ה-21 הוערך מספרם של יהודי גאורגיה ביותר מ-200,000 איש, ו כ-150,000 מתוכם חיים בישראל. יהודי גאורגיה ,השתלבו היטב בחיים בישראל, אך יחד עם זאת ,שומרים הם על מורשתם העתיקה ומנהגי אבותיהם. גם יהודי גאורגיה שהיגרו למדינות אחרות, כמו ארצות הברית, בלגיה, אוסטריה, ספרד ומדינות נוספות, ממשיכים לקיים חיי תרבות כשל אבותיהם.

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, יד לאחים פועל לשמריה על שלימותו הרוחנית של עם ישראל, יד לאחים מושיט עזרה לכל יהודי הנמצא בסכנה של התנתקות רוחנית מעמינו, מעניק תמיכה ועזרה רוחנית ופיזית ליהודים שנקלעו לזרועות המיסיון והכתות ולבנות יהודיות שנקלעו לקשרים עם בני מיעוטים.

דצמבר 22, 2011   אין תגובות

יהדות בוכרה מאת ירון לוי, מתנדב יד לאחים

מאת: ירון לוי, מתנדב יד לאחים.

יהדות בוכרה הוא כינוייה של הקהילה היהודית של מרכז אסיה, יהודים שמקורם באוזבקיסטן, טג’יקיסטן, קירגיזסטן, קזחסטן וטורקמניסטן. מבחינה לשונית ותרבותית , היהודים הבוכרים הכי דומים וקרובים ליהודי איראן ואפגניסטן. שמה של יהדות בוכרה, מקורו בעיר בוכרה , עיר הבירה של האמירות הבוכרית שבאוזבקיסטן, שם חיו רוב היהודים הבוכרים במאה ה- 19 והיא היוותה מרכז יהודי רוחני גדול לכל יהודי האזור. הבוכרים קראו לעצמם "ישראל" או "יהודי" .

הקהילה היהודית בבוכרה הייתה קיימת כבר בשנת 1240 ויש אומרים שיהדות בוכרה היא בשורשיה יהדות פרס.

במאה ה-18 התפשט האסלאם הקיצוני בבוכרה , וערך מסע להמרת דתם של היהודים, כתוצאה מכך, יהודים רבים התנהגו כמוסלמים בחוץ, אך בביתם שמרו על אורח חיים יהודי. הם נקראו "צ’אלה" – כלומר לא זה ולא זה. במאה ה-19 המרות נמשכו, מפאת מצבם הקשה של יהודי בוכרה שסבלו מאי שיווין וגזירות רבות, מספרם של הצ’אלה גדל. בתחילת המאה ה-20 מספרם הגיע לכמה מאות משפחות. יהודים אחרים התאסלמו באופן מוחלט והחלו להתערבב עם האוכלוסייה שסבבה אותם. בשנות ה-20 ,לאחר שהמצב במדינות בוכרה השתפר, חזרו צ’אלה רבים להתנהג כיהודים לעיני כל.

מצב היהודים בבוכרה של המאה ה19 היה קשה. הם חיו במעמד של "דמי" ("בלתי מוסלמים"), ולא של אזרחים שווי-זכויות. בהיותם אזרחים מדרגה שנייה חלו עליהם חוקים וגזרות משפילים. הם לא גויסו לצבא, חויבו במס גולגולת שהמוסלמים היו פטורים ממנו, הוטל עליהם להניף סמרטוט על בתיהם כדי להבדיל אותם מבתי המוסלמים, בית יהודי חייב היה להיות נמוך מביתו של מוסלמי, נאסרה עליהם הכניסה העירה לאחר שקיעת החמה, נאסר עליהם לחבוש מצנפת אלא כובע בעל צורה מיוחדת ועשוי חומר מיוחד. אך למרות הגזירות הקשות, הגנו השלטונות על חייהם, על ביטחונם ועל רכושם של האזרחים היהודים.

מבחינה כלכלית, בעבר הרחוק מאוד עבדו יהודי בוכרה במכונות חקלאיות, בכימיקלים ובתעשיות מתכת, ובנוסף לכך בעבודות מתחום החקלאות ככותנה, משי, צמר ופירות.

בסוף המאה ה19 הוערך מספר היהודים שחיו בבוכרה ב – 16.000 יהודים, בהמשך עלה מספרם בהתמדה עד שבסוף שנות החמישים עמד על יותר מ40 אלף ובאמצע שנות השמונים היו כבר 75 אלף יהודים!!

הבוכרים מדברים ניב יהודי של השפה הטג’יקית. ניב זה משלב את השפה הטגי’קית עם מילים מהשפה העברית.

רוב היהודים הבוכרים חיים כיום בישראל, ארה"ב וגם במרכז אסיה, בעיקר באוזבקיסטן וקירגיזסטן

הכותב הוא מתנדב בארגון יד לאחים, ארגון יד לאחים פועל ללא לאות לחילוץ נשים יהודיות וילדיהן מכפרים ערביים. יד לאחים מפעיל מוקד חירום הפועל 24 שעות ביממה ועוזר לבנות והמשפחות הרבות שפונות, הוא מחלץ את הנשים מעניק להם סיוע נפשי ותמיכה כלכלית עד לשיקומם המלא.

דצמבר 22, 2011   אין תגובות